בעידן של חללים פתוחים ודירות קטנות, קשה למצוא מבואות כניסה. בשנות החמישים כל בית ודירה התפארו במבואת כניסה גדולה ששימשה כתווך בין החוץ לפנים ויצרה חוצץ בין בני הבית המורשים לצפות ולחוות את החלל האישי לבין אורחים מזדמנים שנותרו מחוצה לו.
עם השנים בוטלה המבואה לטובת הגדלת החללים בבית. כיום ברוב הדירות פותחים את דלת הכניסה ובום! אנחנו בפנים בתוך החלל האישי של המשפחה.
חוזרים הביתה, מניחים את התיק, המפתחות, המעיל והנעלים במקומות שונים מהכניסה, שולחן האוכל , הספה ועד החדרים. אם מכפילים את זה במספר הנפשות בבית, עבודת הסידור אינה נגמרת לעולם.
לשימחתי המגמה מתחילה להשתנות ומבואות כניסה מתחילות לחזור לאופנה. בין אם זה כדי לאפשר מרווח נשימה בין הפנים לחוץ, לשמור על הפרטיות או לעורר רושם המבואות חוזרות לאופנה. הן שונות בגודלן ובעיצובן מאלו של שנות החמישים אך פונקציונלית במידה דומה.
המבואות החדשות יכולות להיות גדולות או קטנות. הן יכולות להיות מובדלות משאר הבית ע"י קיר גבוה או נמוך, ע"י חיפוי שונה בקירות או צבעים שונים.
כתלות בשטח גודלה של המבואה. בין עם זו שידה קטנה ומעליה ווים לתליה, ארון למעילים ונעלים או נישה עם מדף ומראה. תנו לעצמכם הזדמנות להיות מסודרים יותר ואפשרו מקום להחביא את הבלגן הנמצא בכניסה לבית.
בבתים גדולים יותר מבואת הכניסה יכולה להכיל גם פריטים דקורטיבים גרידא , ללא פונקציות אחסון: נישות קטנות, ספסל להצגת פריטים יפים , קיר מרשים ועליו מראה וכדומה.
בדירה זו שתכננתי עבור לקוחותי לא היתה מבואת כניסה. את המבואה הוספנו מימין לדלת הכניסה. המקום איפשר מבואה צרה ועמוקה שיכולה לשמש לשידה ומראה מעליה, או לארון צר שניתן לאחסן בו נעלים ומספר מעילים.
בבית זה תכננתי מדבקת קיר בצורת עץ ועליה מתלים. בתחתית המדבקה קופסאת עץ המשמשת לתיקים ונעלים.
אם יש לכם מתלה פתוח השתדלו לתלות בו רק פריט אחד על כל וו כדי שלא תיווצר ערמה ענקית בכניסה לדירה וכן, רצוי לברור ולפנות ממנו מדי פעם את הפריטים בהם אתם לא משתמשים.
שידה למפתחות בכניסה לדירה שתכננתי בת"א.
ארון מראה ומדף בכניסה לדירה שתכננתי ברמת גן
לסיכומו של עיניין, אני ממליצה לכולנו ליצור מבואת כניסה פונקציונלית ואסטטית בכניסה לביתינו, ולנסות ולשמור עליה מסודרת. רעיונות נוספים ניתן למצוא בלוח ה pinterest שלי.